התייעצות עם מומחה למחלות כבד יכולה לסייע לזהות את גורמי הסיכון. ככל שמקדימים להתייעץ עם אנשי מקצוע מן הסוג הזה, כך משפרים את הסיכוי להימנע מהידבקות בנגיפים וחיידקים.
בין היתר, התייעצות עם אנשי המקצוע חשובה למשל עבור צוותים רפואיים בבתי חולים ומוסדות דיור מוגן, בני משפחה של קשישים שנושאים את הנגיף הפטיטיס או כאלה שנמצאים ליד אנשים עם וירוסים יחסית שגרתיים שגורמים למחלת הנשיקה.
ספציפית לגבי גילאים מבוגרים, הסכנה היא היחלשות של מערכת החיסון והידבקות בנגיפים שגורמים לאחר מכן למחלות כבד בדרגות חומרה משתנות. במקרים כאלה, מחלות הכבד עוברות גם אל בני המשפחה והצוות הרפואי באמצעים שונים ובצורה לא מבוקרת. בנוסף, אנשים מבוגרים לא תמיד מזהים בזמן את מחלות הכבד בגלל בלבול עם תופעות לוואי של תרופות.
איך מאבחנים מחלת כבד?
החדשות הטובות הן שהאבחון של מחלת כבד מבוצע באותה דרך לכולם. גם אם מדובר על חשש למחלות כבד בקרבת אנשים מבוגרים וגם אם מדובר על ילדים שמתייעצים לראשונה בחייהם עם מומחה למחלות כבד, יש כמה כללים לאבחון מוצלח:
א. בדיקה גופנית – בדיקה גופנית כוללת בדיקות דם, בדיקות הדמיה ובמידת הצורך גם ביופסיית כבד. את בדיקות ההדמיה אפשר לבצע עם MRI או אולטרסאונד וניתן גם לשלב בין ממצאים של בדיקות שונות כדי לקבל החלטה מושכלת.
ב. ניטור מצב הכבד – אבחון מקיף כולל ניטור של מצב הכבד במשך כמה ימים או שבועות. במסגרת ניטור של מצב הכבד העדכני, מתמקדים בתפקוד שלו ומנסים למנוע סיבוכים לפני שהם גורמים נזקים בלתי הפיכים למערכות הגוף.
ג. היסטוריה רפואית – סוגים שונים של מחלות כבד לא נגרמים בגלל קרבה לאנשים מבוגרים, אלא על רקע גנטי. כאן, הדרך לאבחן מוקדם את סוג המחלה ולמצוא עבורה את הטיפול היעיל ביותר הוא לבדוק את ההיסטוריה הרפואית של כל בני המשפחה.
לאחר האבחון, ניתן לבחור את שיטת הטיפול הנכונה בהתייעצות עם מומחה למחלות כבד. במסגרת בחירת שיטת הטיפול, מביאים בחשבון את מאפייני המחלה ואת התסמינים.